מוכן ומזומן

גלגל אופניים, מרסל דושאן. באדיבות מוזאון ישראל

גלגל אופניים, מרסל דושאן. באדיבות מוזאון ישראל

עבודת הרדי מייד הראשונה חוגגת 100 שנה בחיפה ובעין הוד

100 שנה מלאו ל"גלגל אופניים", עבודת הרדי מייד הראשונה של מרסל דושאן, ובמוזאון חיפה לאמנות ובמוזאון ינקו דאדא בעין הוד מציינים את היובל הכפול בשתי תערוכות – "מן המוכן" ו"רדי, סט, גו", המציגות עבודות של אמנים ישראלים המגיבים למעשה האמנות הרדיקלי לזמנו, ששינה את פניה של האמנות המודרנית.

את גלגל האופניים שחובר לשרפרף הציב דושאן בסטודיו שלו בפריז ב-1913, שנתיים לפני שטבע, בהגיעו לניו יורק, את המושג "רדי מייד".

הצעתו המהפכנית טענה כי די בבחירתו בלבד של אמן כדי לרומם חפץ יומיום למדרגת אמנות. אותו גלגל אופניים, כמו עבודות הרדי מייד הראשונות האחרות שיצר דושאן – מספרן נמוך מ-20 – אבדו במהלך נדודיו הרבים בין ארצות, דירות וסטודיות.
היה זה ארתורו שוורץ, אספן האמנות ובעליה של גלריית אמנות במילנו, שהיה קשור לקבוצת האמנים הסוריאליסטים וידידו של דושאן, שהציע לאחרון, 50 שנה מאוחר יותר, ליצור מהדורה חדשה של כל אותן עבודות רדי מייד שאבדו במהלך חייו. וכך, בשנת 1964, ארבע שנים לפני מותו, הפיק דושאן מחדש בעזרת שוורץ את עבודות הרדי מייד האיקוניות שלו – כל אחת מהן בכעשרה העתקים. סט אחד כזה תרם שוורץ למוזאון ישראל, וממנו הושאלו לתערוכה החיפאית "מן המוכן", שאצרה רותי דירקטור, שלוש עבודות: גלגל האופניים, מתלה הכובעים "מלכודת" וכיסוי מכונת הכתיבה התלוי באוויר – "פריט נסיעה מתקפל".
בין העבודות המוצגות בתערוכה אפשר לראות את גלגל האופניים בגרסה של אריה ארוך.

"אנחנו שואלים מה ההבדל בין גלגל האופניים שעשה דושאן מחדש ב-64' לבין הגלגל שעשה ארוך כעבור ארבע שנים בירושלים. שניהם העתקים של מקור שכבר לא קיים, ושניהם בערך מאותה תקופה", אומרת דירקטור.

ב"מייד אין צ'יינה" מתייחס עדי ברנדה, דרך צדה האחורי של מראה המיוצרת בסין, לתרבות צריכה המונית, זולה ונצלנית; Dove של אריאל רייכמן מורכבת מכן חרסינה ועליו סבון עם דימוי של יונה, דימוי שדהה כתוצאה משטיפת ידיים. עולות ממנו שאלות בדבר היחס בין הפעולה השגרתית של שטיפת ידיים לבין אידיאלים מופשטים כמו ניקיון או שלום למותגים של צרכנות; בתיה שני רוקמת ומציירת על מעטפות, ואז שולחת אותן לנמענים בדויים ולכתובות מפוברקות ברחבי העולם, תוך שהיא מקפידה לרשום את כתובתה, וכך מבטיחה שהמעטפות תחזורנה אליה; מה שהתחיל כפעולה אינטלקטואלית שבבסיסה אקט של משחק, שחרור והומור, התחלף בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין לפרויקט בעל אמירה פוליטית נוקבת.
בין העבודות המוצגות במוזאון ינקו דאדא – סדרת עבודות רדי מייד מטופל מכרכי האנציקלופדיה העברית. אחד ממפעלי התרבות הגדולים בשנותיה הראשונות של המדינה, מציינת האוצרת רעיה זומר-טל, איבד את ערכו עם היות האינטרנט למקור אינפורמציה עצום וזמין, אולם הפך מאז לכר פורה ליצירה; במחווה ל"עלי שלכת" של מנשה קדישמן מציג איתמר בגליקטר את הפנים הזועקות-באלם כשהן עשויות מכרכי האנציקלופדיה, ומשה גורדון שותל בתוך כרך פלפלון בונסאי, ובכך מפיח חיים במפעל הגדול שנפח את נשמתו. (כתיבה: סיגל נמיר)

מן המוכן. ללא כותרת, בתיה שני

מן המוכן. ללא כותרת, בתיה שני

רדי, סט, גו. מחווה לקדישמן, איתמר בגליקטר

רדי, סט, גו. מחווה לקדישמן, איתמר בגליקטר

רדי, סט, גו. קריאה, משה גורדון. צילום רענן טל

רדי, סט, גו. קריאה, משה גורדון. צילום: רענן טל

מן המוכן. מייד אין צ'יינה, עדי ברנדה

מן המוכן. מייד אין צ'יינה, עדי ברנדה

רדי, סט, גו. לבי במזרח, אברהם אילת

מן המוכן. מייד אין צ'יינה, עדי ברנדה

רדי, סט, גו. מרסל, מרסל, הרווקים והכלה המופשטת, אפילו, אורנה אורן יזרעאלי. צילום: אופיר בן שמעון

רדי, סט, גו. מרסל, מרסל, הרווקים והכלה המופשטת, אפילו, אורנה אורן יזרעאלי. צילום: אופיר בן שמעון

 

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update