קרוב רחוק

José Manuel Ballester, Forests of Light: Centro Cultural Brasilia

José Manuel Ballester, Forests of Light: Centro Cultural Brasilia

מבני תעשייה מורכבים ומבני ציבור מונומנטליים: הצלם הספרדי חוזה מנואל באלסטר מפרק את העיר לגורמים

חלקת אדמה מדברית ורחבת ידיים מלאה בשורות-שורות של "ערוגות" קולטי שמש; שדה חרוש הנמתח עד מעבר לאופק הכתום; חומת גורדי שחקים, ששמש בין ערביים מעניקה להם עומק; סירת דייגים ששטה בחשכה וסביבה מצוקים אדירים; התערובת הפיוטית הזאת – שנוצרה מצבע, מאור וצל, מחומר, מטבע ומעיר – ממלאת את המבקרים בתערוכה יערות של אור (Bosques de luz), המוצגת בימים אלה במדריד. התערוכה כוללת 50 צילומים, חלק מגוף העבודות שיצר הצייר והצלם חוזה מנואל באלסטר (Jose Manuel Ballester) בשמונה השנים האחרונות. האדריכל פרופ' פדרו אזרה כתב עליו:

"באלסטר אוהב להראות את הקרביים של הבניינים. כמה מהם מצומצמים לכדי מסה סבוכה של מבנים תומכים: הוא מראה את מה שלא נהוג להראות, את מה שנמצא מתחת ותומך בקונסטרוקציה, מגדיר את הנפחים ומהווה את לבם של הקירות".

ואמנם, רבים מהצילומים בתערוכה, גם אלה שאינם מתעדים אתר בנייה או אתר שיפוצים "רשמי" (כמו במקרה של הריקסמוזאום באמסטרדם או בניין ה-La Tabacalera במדריד), מציגים "חלקי פְנים" מפורקים לגורמים, לעתים עד כדי מופשטות. הצילום "מלכת הלילה" (La Reina de la Noche) לדוגמה מוצג בגומחה מבודדת וחשוכה לגמרי, שבה נשמעים מדי פעם הדי קולות עמומים, שנדמה כאילו הם בוקעים מבעד לצילום הדו-ממדי.
מבני תעשייה מורכבים, כמו מפעל סולארי מצוחצח ומבריק, הופכים בצילומים שלו לטבע. הוא מפרק מבני ציבור מונומנטליים בעיר המלאכותית ברזיליה לכדי אלמנטים אדריכליים נפרדים, מעניק משנה תוקף להתעלמות מקנה המידה האנושי והופך את המכלול לשיקוף גאומטרי חלול, כאילו פירק סימפוניה לתווים בודדים. הבטון הופך לצבע וההידרדרות הבלתי נמנעת של החומר מוצגת לראווה, כאילו הייתה חלק בלתי נפרד מעצם מהותה של העבודה האדריכלית. כך, המבנים מקבלים חיים משל עצמם ובו בזמן מאבדים משמעות – מוצגים כקליפה אסתטית ריקה מתוכן, שאינה משרתת שום פונקציה.

הטכניקה שבה הוא מצלם וההתערבות הדיגיטלית והידנית בתוצאות – חלקן צולמו בפילם וחלקן במצלמה דיגיטלית – מדמות ציור שמן ומתחזקות ככל שמביטים בצילומי הענק מקרוב יותר.

גם משחקי האור והצל, ההשתקפויות וההכפלות מקשות על המתבונן לקבוע מהם הממדים האמיתיים של המבנה: האם מדובר בדגם זעיר שצולם בתקריב או בבניין עצום? "באלסטר נמנע מהצגת הבניינים בשיא הדרם, והצילומים שלו מהווים אזהרה חמורה נגד ההגזמה (והשחצנות) של בניינים וערים בימינו. החומר תמיד נחבא שם מתחת, חי", קובע אזרה ומאבחן כי זה מה שהופך אותם לאנושיים גם בהיעדר דמויות בצילום. חוסר השלמות והאלמנטים הנגלים "מהווים תזכורת לכך שמדובר במבנה אנושי ולא במבנה קסום שנהיה יש מאין".
באלסטר נוהג לצלם הרבה בסין ובברזיל, "מקומות שחוו תהפוכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות ומשמשים כמעבדות עירוניות בסדר גודל מפתיע". ב-2010 זכה בפרס הצילום הלאומי בספרד, והוא עוסק גם בפיסול ובווידאו-ארט. מרבית התערוכות שלו הוצגו בערים שונות בספרד, אך כמה מעבודותיו מוצגות גם במוזאונים וגלריות בארה"ב, קנדה וסין. התערוכה הנוכחית, הכוללת גם כמה ציורים מסדרת Espacios Ocultos המרתקת, מוצגת ב-La Tabacalera עד 28.4.

José Manuel Ballester, Forests of Light: Torre de TV Digital, Brasilia

José Manuel Ballester, Forests of Light: Torre de TV Digital, Brasilia

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light: Suzhou

José Manuel Ballester, Forests of Light: Suzhou

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light

José Manuel Ballester, Forests of Light: La Reina de la noche

José Manuel Ballester, Forests of Light: La Reina de la noche

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update