נאמן למקור

David Libre

David Libre

David Libre

גוגל השיקה אתר פונטים חדש ומשופר, ובתוך כך גם הרחיבה את מנעד השפות לתמיכה, בין השאר, בעברית. מאיר סדן, שבנה את פונט "דוד ליברה" בעזרתם של דייויד קרוסלנד מגוגל והלן ברנדשאפט, מרחיב בנושא:

איתמר דוד (1910–1996) עלה לארץ מגרמניה ב-1932 לאחר שזכה בתחרות לעיצוב ספר הזהב של קרן קימת. המפגש של דוד, סטודנט מצטיין לציור ולאמנות הכתב בארץ מולדתו, עם נופי הארץ ועם הטמפרמנט החלוצי, הותיר בו רושם עמוק. כעת הוא שאף לנתק את סגנונו המובחן מהשפעות מערביות ולבססו בעיקר על העברית היהודית-מזרחית העתיקה. את סגנון האותיות החדש החל לבדוק בדברי הדפוס שעיצב בסטודיו שהקים, ואפשר לראות וריאציות שלו בכרזות ובשטרות הזמניים שעיצב.

כעבור שנים אחדות החל דוד לעבוד על אות דפוס שתזקק את הסגנון שפיתח לשימושים תכופים יותר, כמו ספרים ועיתונים, וכך יצר סקיצות למשפחת פונטים רחבה, בשאיפה ליצור פונט מגוון ומאורגן כמו בלטינית. ב-1947 נחתם הסכם עם חברת Intertype האמריקאית לייצור האות, וב-1954 יצאו האותיות הראשונות באות דוד, במשקלים קל וכבד.

ב-1960 יצא הספר הראשון שהודפס באות – מהדורה אמנותית של ״כלב חוצות״, שהכילה פרקים מתוך ספר של ש״י עגנון בליווי איורים מאת אביגדור אריכא, בהוצאת תרשיש. אות דוד, על הקווים העדינים והאלגנטיים שלה, היוותה אלטרנטיבה נעימה לאותיות ה״פרנק ריהל״ וה״מרובע״, שהיו כמעט היחידות בשימוש עד אז.

צבי נרקיס, שנחשב לגדול מעצבי האותיות בהיסטוריה הקצרה של העברית החדשה, כתב במאמרו שמכל אותיות הדפוס, שנראו לו רחוקות מן התנועה והקצב של כתב היד, רק באותיות דוד הוא התאהב ״ממבט ראשון״. אפשר להניח שאותיות נרקיס, שנוצרו גם הן על בסיס קליגרפי מובהק, נשענות על הרעיונות שהוצגו לראשונה באות דוד.

דווקא העדנה המחודשת שזכתה לה אות דוד בשנות ה-90 לא היתה בחסות ההתאמה האחרונה שבוצעה לה ב-1984, ושבה היה מעורב המעצב, אלא נעשתה על פי גרסה מעוותת שלה שנוצרה למערכת ההפעלה "חלונות", שבגרסה העברית שלה הייתה "דוד" ברירת המחדל. בעשור זה אף הפכה לאות הרשמית של פרוטוקולי והחלטות בתי המשפט בישראל.

גרסה דיגיטלית חדשה ונאמנה למקור בשם ״דוד חדש״ יצאה ב-2012, ולראשונה כללה את כל מנעד הסגנונות והמשקלים על פי הסקיצות המקוריות שצייר דוד בשנות ה־30. כשניגשנו לעבוד על הגרסה הפתוחה של דוד היה ברור שנתבסס על הדיגיטציה הזו, ואכן רכשו בגוגל את הזכויות על משקלי האות הסטנדרטית ופתחו את רישיון השימוש. לאחר תהליך עבודה, שכלל התאמות ריווח וסימנים שונים – סימן ה-₪ למשל עוצב מחדש, והוספת אותיות לטיניות מהפונט הפתוח Gentium – שוחררה האות תחת השם דוד ליבְּרֶה.

לאות דוד ליברה בגוגל

סקירה מקיפה של הפונטים החדשים הזמינים אפשר למצוא בבלוג של אאא

פרסומת לטבק (ניסיון מוקדם באות דוד)

פרסומת לטבק (ניסיון מוקדם באות דוד)

תעודה לממשלה הזמנית בישראל

תעודה לממשלה הזמנית בישראל

כרזה לחודש הספר היהודי בניו יורק (1968)

כרזה לחודש הספר היהודי בניו יורק (1968)

דוד חדש בתשעת הסגנונות

דוד חדש בתשעת הסגנונות

איור פסוקי תהילים (1973), דוגמה לסגנון האיור המאוחר של דוד

איור פסוקי תהילים (1973), דוגמה לסגנון האיור המאוחר של דוד

עיצוב מערכת כתב לתערוכה

עיצוב מערכת כתב לתערוכה

מתווה עטיפה לספר, אברהם גרנות – בשדות הבנין, הוצאת מוסד ביאליק (1951)

מתווה עטיפה לספר, אברהם גרנות – בשדות הבנין, הוצאת מוסד ביאליק (1951)

כרטיס ביקור

כרטיס ביקור

 

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update