ראיון בלעדי עם האדריכלית מנואל גוטראן

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

"אדריכלות היא יותר מיצירת קופסה", אומרת מנואל גוטראן (Manuelle Gautrand), מהבולטות בדור החדש של האדריכלות הצרפתית. מבנים עתיקים, הריסות, תערובת של תחושות, ריחות, אמנות, וערים אסיאתיות אקזוטיות משמשים לה כר נרחב להשראה. במשך שנות פעילותה זכתה להכרה בין-לאומית ולפרסים רבים. עבודותיה עוסקות במגוון תחומים הכוללים מבני מגורים, מבנים תעשייתיים וגשרים. עם הפרויקטים הבולטים אפשר למנות את אולם התצוגה של סיטרואן בשאנז-אליזה, ואת חידושו של תאטרון Gaite Lyrigue בפריז. עבודותיה של האדריכלית, הממוקמות בדרך כלל במרקם אורבני קיים, עוסקות לרוב בגישור בין הקיים – שימורו וכיבודו – לבין החדש, כשהיא מצליחה להעניק נופך אישי לצד פונקציונליות.

איך הגעת לתחום האדריכלות?
בגיל 18 לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה להיות, אבל ידעתי שאני רוצה לעסוק במשהו יצירתי: אדריכלות, אפנה או עיצוב. לאחר לימודי האדריכלות החלטתי לגשת לתחרויות במגוון רחב של סוגי מבנים: בתחומי התרבות לצד כאלה שנושאן בתי ספר, משרדים או מבני מגורים. היה לי חשוב לא להתמחות או להתמקצע, ולחשוב על נושאים שונים זה מזה. סוגים שונים של לקוחות, סביבות חדשות, כל אלה מעשירים מאוד את המחשבה. פרויקטים ממדינות שונות או לקוחות מסוימים משנים לפעמים את התפיסה בצורה קיצונית ופותחים אופקים ואפשרויות חדשים.
את רואה חשיבות גדולה בהתאמה ורב שימושיות במישור האורבני ובמישור האדריכלי. גישה זו בולטת בעבודות כמו הפלטפורמה התרבותית בפריז או במרכז לאמנות ולמוזיקה דיגיטליות בפריז.
תמיד יש להתעמת עם פרוגרמה (תוכן) והֶקשר (הכלה). בפרויקט יש לבצע בחירות, ולעתים יש להדגיש אחת מהן. לפעמים אין להקשר כל חשיבות, ואז אפשר לחזק את התוכן ולפתח אותו בצורה קיצונית, ולפעמים האתר נפלא, ואז על הפרוגרמה להתאים את עצמה לכוח של האתר.
הפלטפורמה התרבותית בפריז שעבדתי עליה ממוקמת באתר נפלא, קרוב לנהר. בגלל מיקום יוצא דופן זה רציתי לתת לפרויקט ביטוי כמרפסת המשקיפה לנהר. כל חלק מהפרוגרמה היה קשור לנהר, למבט אליו: הכל נמתח, הוארך, נמשך כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר מהמים והמראה אליהם. ההשראה לפרויקט באה מהיותו של האתר נקודת תצפית, ורציתי להדגיש נקודה זו בכל אחד מתפקידיו.

בעבודותיך יש מגוון רחב של צורה, שימוש, מעטפת. נראה כאילו כל פתרון הוא בעל משמעות חדשה. מהו תהליך התכנון שלך וכיצד נוצר מגוון רחב זה בכל פרויקט שונה?
תהליך התכנון במשרד שלי מתחיל תמיד בניתוח מקיף של האתר ושל התוכן. אנחנו מתייחסים לזה כאל בסיס מדעי, אנו יוצרים כמות רבה של מודלים שונים, ובכל פעם מנסים לאחד ולחבר בין התכנים לבין האתר. ככל שאנחנו עושים יותר מודלים, כך אנחנו מנסים להיות קיצוניים וברורים יותר בהחלטות שאנחנו מקבלים. אבל אנחנו עובדים גם באמצעות שרטוטים, שיחות, כתיבה. אני אוהבת לכתוב את הרעיונות שלי, זו דרך שבה אני מבהירה את הבחירות שאני מבצעת, קובעת סדרי עדיפויות, מחליטה אילו רעיונות לשמור ואילו לזנוח. זו גם דרך שעוזרת לנו לשכנע את הלקוח ולתקשר אתו.
המודלים מסייעים לנו לחשוב על נפחים, אבל גם על חומרים, על מעטפת, על שקיפות ועל צבעים, ועבורי חומרים וצבעים חשובים לא פחות מתפיסת המרחב בפרויקט. הם חלק חשוב מהרעיונות המרכזיים הבונים את הפרויקט ונותנים לו מאפיינים מרכזיים.

באדריכלות שלך יש משהו פיסולי – לעתים כמו בד, תחרה או משי, ולפעמים כמו תכשיט. האם זה דבר המשפיע על התכנון מתחילתו, נובע ממך ומהעניין האישי שלך, או משהו שהוא תוצאה של הקשר ותוכן?
כן, אני חייבת להסכים שזה דבר הטבוע בי. אני חושבת שאדריכלות יכולה לייצר יותר מנפח, אור, ותיבה המכילה פונקציונליות מסוימת. תחרת בטון יכולה ליצור אורות עשירים מאוד ולהפנות לנוף מסוים; זכוכית שקופה יכולה לסנן אור בצורה חלקה וחלבית; צבע חזק ובהיר יכול ליצור אפקט פראי כשהוא מכסה את המשטחים בנפח מסוים; מבנה חיצוני במגדל יכול ליצור תחושה מגוננת וחמה, ודרכים שונות של התבוננות לכל כיוון (לדוגמה, התכנון שהגשנו לתחרות של מגדל Phare ברובע La Defense בפריז); מראות המסודרות באופן מסוים, כמו קליידוסקופ, יכולות ליצור מבט מקורי ואמנותי של חלל.
אני תמיד מקדישה תשומת לב רבה למעטפת ולטקסטורה בתחילתו של פרויקט. אלה חלק מהרעיונות הקונספטואליים הראשונים. כשהתחלתי לחשוב על הפרויקט בקופנהגן (פרויקט רב שימושים במרכז העיר, המשלב בין שיפור מבנה קיים וחלק חדש) חלמתי על אווירה של אדריכלות מוזהבת, שקיבלה את השראתה מהצבעים החלקים כל כך של האור באזור זה.

מהי השקפתך בנוגע למרחב הפנימי ולתכונותיו החלליות, וכיצד הדבר מתקשר לכל פרויקט?
אדריכלות היא החוויה של החלל, ואני מנסה ליצור חוויה כזו בכל פרויקט. לדוגמה, באולם התצוגה של סיטרואן בשאנז-אליזה ניסיתי להדגיש את מקומן של המכוניות: מכוניות מונחות על במות תצוגה גדולות מאוד, המונחות במרכזו של החלל ונראות כאילו הן בולעות את המרחב, ומותירות רק גשרים קטנים ומדרגות למבקרים. המרחב מלא מכוניות, ולמבקרים עשויה להיווצר תחושת ורטיגו: הראש מסתחרר כשמסתכלים על חלל אנכי החוצה את הנפח הכולל של 35 מטרים. רציתי ליצור בקרב המבקרים רגשות עזים וזיכרונות. בפרויקטים אחרים אני עשויה לרצות ליצור תחושה ייחודית של אינטימיות, רכות, נינוחות.

שאלה נוספת החוזרת בכל ראיון – אילו אדריכלים נותנים לך השראה, ואם ההשראה מעשית, פילוסופית או ויזואלית בלבד?
אני מקבלת השראה יותר מאדריכלות, ופחות מאדריכלים עצמם. זה ברור, יש להרגיש ולחיות אדריכלות. אני יכולה לקבל השראה גם מאדריכלות עכשווית, אבל גם ממבנים עתיקים, מהריסות או מערים. ערים אסיאתיות הן כר נרחב להשראה, לתחושות ולהתנסויות. זו תערובת עמוקה של תחושות, של ריחות. אמנות גם היא מקור חשוב להשראה.

לאתר של מנואל גוטראן

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

Architecture by Manuelle Gautrand

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update