ראיון בלעדי עם האדריכל שטפן בהניש

Hilde Domin schule facade

Hilde Domin schule facade

ממשרדו בבוסטון הוא מעסיק כ-120 אדריכלים בארבעת סניפיו בעולם, ויחד הם מקדמים אדריכלות בת-קיימא. לא מכבר זכו בתחרות לעצב קומפלקס מעבדות באוניברסיטת הרווארד, ויחד עם פרויקט גנזיים היוקרתי (קיימברידג', ארה"ב) הם נעים מאתגר לאתגר. משרדם ידוע בתשומת הלב שהוא מעניק לחללים הציבוריים שבהם מתקיימת האינטראקציה החשובה ביותר במקומות העבודה. "כמו הכפר בעבר, גם בניין משרדים זקוק לכיכר השוק", אומר האדריכל שטפן בהניש, שלצד תכנון אולם קונצרטים בבריסטול (פרויקט שלא התממש), בניית מכון לחקר היערות והטבע בהולנד, ופרויקטים רבים נוספים – הוא מקדם את הפילוסופיה שלו: שימוש במידע ובטכנולוגיה חדשים לטובת הסביבה, חיסכון באנרגיה ובנייה ירוקה. ואה, כן, לטענתו הבנייה הנוכחית בערים הגדולות כבר עשתה את שלה, וזה רק עניין של זמן עד שתוכרז המהפכה האורבנית הבאה. בהניש בריאיון מיוחד למגזין reDesign על בנייה ירוקה, על פרויקט גנזיים היוקרתי, על אדריכלים מוערכים ועל הומניזם.

ממשרדו בבוסטון הוא מעסיק כ-120 אדריכלים בארבעת סניפיו בעולם, ויחד הם מקדמים אדריכלות בת-קיימא. לא מכבר זכו בתחרות לעצב קומפלקס מעבדות באוניברסיטת הרווארד, וביחד עם פרויקט גנזיים היוקרתי (קיימברידג’, ארה”ב) הם נעים מאתגר לאתגר. משרדם ידוע בתשומת הלב שהוא מעניק לחללים הציבוריים שבהם מתקיימת האינטראקציה החשובה ביותר במקומות העבודה. “כמו הכפר בעבר, גם בניין משרדים זקוק לכיכר השוק”, אומר האדריכל שטפן בהניש, שלצד תכנון אולם קונצרטים בבריסטול (פרויקט שלא התממש), בניית מכון לחקר היערות והטבע בהולנד ופרויקטים רבים נוספים – הוא מקדם את הפילוסופיה שלו: שימוש במידע ובטכנולוגיה חדשים לטובת הסביבה, חיסכון באנרגיה ובנייה ירוקה. ואה, כן, לטענתו, הבנייה הנוכחית בערים הגדולות כבר עשתה את שלה, וזה רק עניין של זמן עד שתוכרז המהפכה האורבנית הבאה. בהניש בריאיון מיוחד למגזין re-design על בנייה ירוקה, על פרויקט גנזיים היוקרתי, על אדריכלים מוערכים ועל הומניזם.

מה הביא אותך להחלטה להפוך לאדריכל?
אני בא ממשפחה של אדריכלים; אבי היה אדריכל מפורסם בגרמניה (גונתר בהניש, תכנן את המתקנים למשחקים האולימפיים במינכן, 1972). אחרי התיכון ציפו ממני ללמוד אדריכלות, אולם רציתי להיות עיתונאי ולכן למדתי פילוסופיה וכלכלה. בנקודה מסוימת הבנתי שאני אוהב אדריכלות, ושאמנם זה מטופש לבחור מקצוע רק בגלל שהוא עסק משפחתי – אך מטופש עוד יותר לא לבחור במקצוע מאותה סיבה בדיוק. פניתי ללימודי אדריכלות ובסיומם עבדתי שנתיים עם אבי. ב-1999 פתחנו, קריסטוף יאנטצן ואני, משרד בווניס, קליפורניה, וב-2007 נפתח המשרד בבוסטון. זהו אינו משרד גדול, בסך הכול 120 עובדים באירופה ובארה”ב. משנת 2005 הצטרפו שני שותפים למשרד, דייויד קוק ומרטין האאס. ארבעתנו יושבים במשרד בבוסטון.

מעבודותיך ברור שגישת העבודה שלך היא כוללת ותפישתך את נושא האדריכלות הבת-קיימא מתפרשת מעבר לעובדות יבשות ולמספרים.
בעשור האחרון אנו מסתכלים על נושא הקיימוּת (sustainability) כעל גישה המוסיפה תכונות שעוסקות בגורמים כגון נראות ואווירה. אנו רואים זאת כגישה אינטגרטיבית שמוסיפה מאפיינים מעניינים חדשים לעבודה ומעשירה את האדריכלות. מבחינה היסטורית תמיד היה משהו חדש באדריכלות, איזו טכנולוגיה חדשה שאפשרה בנייה שונה (מגדל אייפל, לדוגמה). קיימות נתפסת אצלנו כדבר דומה, והאתגר הוא פיתוח היכולת להשתמש ב’טכנולוגיה’ חדשה זו. הדבר קשור גם לתפישתנו את האדריכלות כדבר המונע על ידי תוכן. אנו רואים בקיימות תוכן חדש ומעניין. לדוגמה, אנו עובדים כעת על ‘בית העתיד’ עבור IIT (המכון הטכנולוגי של אילינוי) בשיקגו, פרויקט אשר עוסק למעשה בכל הטכנולוגיות החדשות בתחום הקיימות. הדבר המעניין עבורנו הוא בחינת קצה היכולת שלנו, הרחבת גבולותיה של האדריכלות. יש כמובן לזכור כי קיימות מתקיימת ביחס להקשר התרבותי והדברים הניתנים להשגה במסגרתו של פרויקט ספציפי. לדוגמה, מבנה בר קיימא אצלכם בישראל יהיה שונה ממבנה בארה”ב או בגרמניה במונחי אוורור, אור טבעי, בידוד, תלות באקלים וכדומה.

פרויקט גנזיים (Genzyme) הוא פרויקט מעניין, ניתן לראות בו דיסוננס מסוים בין החזית החיצונית לבין פנים המבנה. מה היה הרעיון בבסיס המבנה ומה הביא אתכם לתוצאה זו?
פרויקט גנזיים נחשב מאתגר משתי סיבות: האחת, עמדו לרשותנו רק שלוש שנים להשלימו מרגע הקונספט והתכנון; השנייה, הטכנולוגיה ושיטת הבנייה בארה”ב מפגרת בערך בעשור מהקיים באירופה, כך שלמעשה היה עלינו להביא חומרים מאירופה. יצרנו ‘חזית כפולה’ והשתמשנו במרווח ליצירת מסדרון עם כל התכונות הנדרשות מקיימות. החזית אולי שמרנית מעט, אבל התחשבנו בעובדה שזהו מבנה ראשון ושעם השלמת שורת הבניינים לעולם לא רואים את המבנה באופן חזיתי. הפרוגרמה התייחסה למבנה בצורת מרובע, אולם אנו לא התלהבנו מקובייה ‘קשה’ כזו וניסינו לשבור אותה באופן הדומה לקו הרקיע המקומי ולתת בה צורות ונפחים שונים. עמדה לרשותנו רק חצי שנה לתכנון החזית, ולכן חיפשנו פתרון פרגמטי. החלטנו להתרכז בתכנון הפנים ולתכנן מהפנים החוצה. התמקדנו בפרטי הפנים, בשטחים המשותפים, באטריום, בגרמי המדרגות ובמשרדים – שבהם יבלו האנשים את רוב זמנם.

ניתן להתרשם שאתם מקדישים תשומת לב רבה לשטחים הציבוריים. מהי השקפתכם על חשיבותה של האינטראקציה האנושית בחללים אלה ועל תפקידה של האדריכלות בהקשר זה?
אנו מחזיקים בידינו אמצעי תקשורת מעולים: יש לנו טלפונים, אי-מייל, אינטרנט, שיחות וידאו. כל אלה מאפשרים לנו לפגוש אנשים מכל העולם, לראות ולהקשיב, אבל לא לחוש… כיום, בניין משרדים הוא כמו כפר; הוא זקוק לכיכר השוק ולמרכז קפה. ישנם המטבחון וגרמי המדרגות, אלו הם המקומות שהופכים לאתרי תקשורת אישיים. בחברה גדולה, היעדרם של שטחים משותפים הופך למגבלה. אנו מנסים לספק מקומות שבהם אפשר להחליף מידע ותקשורת יום-יומיים, מקומות שאנשים יכולים לדון ולהחליף רעיונות באופן נינוח. אגב, אלו הם המפגשים המועילים והיצירתיים ביותר.

על איזה פרויקט אתם עובדים כרגע, וכיצד מתבטאת גישת ‘הכול כלול’ בפרויקט זה?
אנו עובדים כרגע על כמה פרויקטים בגרמניה, אבל פרויקט שמיטיב לבטא את גישתנו הוא קומפלקס מעבדות שאנו מתכננים עבור אוניברסיטת הרווארד, שמורכב מארבעה מבנים שונים. זכינו בפרויקט זה בתחרות. ארבעת המבנים מחוברים זה לזה בסדרת גשרים המחוברים תמיד לגינת חורף (winter garden). בכל אחד מהמבנים יש אזורי תקשורת נרחבים, מקומות מפגש עם ספסלים, אזורים משותפים שבהם אנשים עוברים באופן טבעי. יש מגוון שירותים כגון מעונות לילדי הצוות, קפיטריה, מסעדה, אולם הרצאות וחניה. אלה המבנים הראשונים בקמפוס וחשוב היה לכלול בהם את כל השירותים הנדרשים מקמפוס אוניברסיטאי.
אנו משתפים פעולה עם חברת TransSolar Climate Engineering ליצירת פתרונות לחיסכון באנרגיה, ואנו מאמינים שביכולתנו לחסוך 60% מצריכת האנרגיה של הקומפלקס, רמה גבוהה מאוד למבני מעבדות מסוג זה.

יש כיום מבחר של כיוונים שונים באדריכלות, ותיאוריות רבות ומגוונות. לאן לדעתך האדריכלות צועדת, או לאן היית רוצה שהדברים יתקדמו?
הייתי רוצה לראות אדריכלות מונעת-תוכן. יש עוד ועוד מידע טכני חדש והאדריכלות מושפעת מכך, ולכן האתגר הוא לעשות שימוש במידע ובטכנולוגיה חדשים אלו. כמו כן, בשנים האחרונות יש תנועה חזקה לערים. על העיר להשתנות כדי לאפשר זאת, ומובן שהדבר משפיע על האדריכלות. כיום תכנית עיר היא לתקופה של 20-15 שנים; אדריכל מתכנן בניין לחמש השנים הקרובות; לכן, לדעתי, על האדריכלות להיות גמישה הרבה יותר. לדוגמה, בניין המעבדות באוניברסיטת טורונטו (Terrence Donnelly Center for Cellular and Biomolecular Research) יכול להיות בניין משרדים, להפוך בהמשך לבניין לופטים, ובעוד 20 שנה לעבור הסבה למגורי סטודנטים. בצורה דומה, עלינו לבחון את השימוש המחודש במבנים קיימים. בעבר, תמיד הרסנו את המבנה והתשתיות כדי לבנות אותם מחדש בצורה דומה, ותהליך זה יקר מבחינה כלכלית ואנרגטית. ניתן לשמר 30-20% מהאנרגיה של המבנה על ידי שמירת הבסיס הישן. כמו כן, שימוש חוזר בחומר הקיים מוסיף הסתכלות חדשה על תהליך הבנייה והופך אותו למעניין יותר.

אילו אדריכלים פעילים אתה מעריך?
רוג’רס ופיאנו (Rogers and Piano) עובדים למעלה מ-30 שנה בגישה מוטת-מחקר. אני לא בהכרח אוהב את כל האדריכלות שהם יוצרים, אולם היא תמיד מתורבתת ואנושית. יש אדריכלים צעירים רבים שלדעתי עושים עבודה טובה. אחד מהם הוא ריק ג’וי (Rick Joy) מאריזונה, שעבודתו מעניינת. אדריכלים נוספים הם הרצוג ודה-מוירון (Herzog and de Meuron), שגם אם לא כל העבודות שלהם מוצאות חן בעיניי – אני מעריך מאוד את תכונותיהם ואת הגישה המתוחכמת שהם נוקטים.

ממגוון הפרויקטים שלכם, האם יש אחד שמסכם את האדריכלות שלך?
אני לא חושב שיש רק פרויקט אחד. אנו משקיעים מאמץ רב בכל עבודה, וכל הפרויקטים מהווים חלק מהמכלול שמרכיב אותנו. אנו לומדים מכל ניסיון חדש והלקחים מלווים אותנו לעבודות הבאות. יש כמה פרויקטים מעניינים: אולם הקונצרטים בבריסטול, שבו נקטנו גישה פורמליסטית, מכון IBN (לחקר היערות והטבע, ווגנינכן, הולנד), פרויקט בהנובר (נורד-דויטשה לנדסבנק, הנובר, גרמניה) וכמובן גנזיים.

IBN Wageningen

IBN Wageningen

IBN Wageningen staff restaurant

IBN Wageningen staff restaurant

Bad Aibling external

Bad Aibling external

IBN Wageningen south fascad

IBN Wageningen south fascad

Bad Aibling Dome cabine

Bad Aibling Dome cabine

Bad Aibling sauna area

Bad Aibling sauna area

IBN Wageningen atrium

IBN Wageningen atrium

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update