יחסי עץ

גיא כנפו

גיא כנפו

זמן, כלים, מקדש

בקורס "תרבויות בעץ" בשנה ד' בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה בירושלים, התבקשו סטודנטים לחקור תרבות לבחירתם. לפניכם שלוש התמודדויות מעניינות לתרבות יפן.

מושגי "זמן" ו"מקום" בתרבות היפנית, שונים מבתפיסה המערבית: אם במערב זמן הוא משאב לצורך תפוקה ומקום הוא חלל פיזי, הרי שבמסורת היפנית זמן הוא חומר פיזי בעל משמעות רעיונית, ומקום הוא חלל שלא בהכרח קיים במציאות כי אם נוצר בראשו של אדם – מחשבה, רעיון. את הפער המנטלי הזה ביקש עומר לסטר ללכוד באובייקט מעץ, המציג את מהלכו של יום מתחילתו עד סופו: כל כוס מייצגת חלק אחר ביום (בוקר, צהריים, ערב) על ידי מאפיינים פיזיים – צורה, צבע, גוון, סוג עץ, והאובייקטים קנקן ומגש, הגדולים מהשימוש שנועדו לו, מייצרים מקום – חלל רעיוני.

גיא כנפו הציג מבט מרענן בתחום המקצועות המסורתיים ביפן, ובחר לייצר כלי משמעותי בשלושה מקצועות באופן כזה שמקשה על בעליו לבצע את עבודתו, כך שנכונותו ונחישותו של המתלמד למקצוע, למאסטר ולתרבות נבחנת:

את סוליות האוקובו, נעלי הגיישה, בנה קמורות כדי שיסרבלו את הליכתה המוקפדת; את ידית הנוקוגירי, מסור נגרות יפני, הפך למעוגלת כך שתקשה על ניסור מדויק; ושערות הפודה, מכחול קליגרפיה, דלילות במכוון כדי שיכבידו על פעולת הכתיבה.

רעות מאירי בחנה את נושא השכול ביפן ויצרה מקדש קאמידאנה – מקדש ביתי בדת השינטו המשמש להעלאת מנחות יומיות לבן משפחה שנפטר, וייעדה אותו לשימוש בישראל. המקדש משלב בין נוהגי האבל והאסתטיקה היפניים לכבוד המת בתרבות הישראלית-יהודית, ומאפשר התעסקות, זיכרון והנצחה מעבר לימי אזכרה שנתיים.

עומר לסטר

עומר לסטר

רעות מאירי

רעות מאירי

גיא כנפו

גיא כנפו

עומר לסטר

עומר לסטר

לארכיון הניוזלטרים

קבלו את כל העדכונים החמים ישירות למייל עם Redesign Update