מכרה כלב עם מום בעורמה – תפצה את הקונה(!)

בפסק דין מעניין של בית משפט השלום בחיפה במסגרת סכסוך חוזי בדבר כלב שהתגלע בין הצדדים, התייחס בית המשפט אל זכויות הבעלות בכלב כמו אל כל זכות בעלות אחרת והחיל את הוראות חוק המכר (כך ממש) על ההסכם למכירת הכלב העומד במרכז פסק דין זה.

משכך, קבע בית המשפט למעשה, כי המוכרת הפרה את הסכם ההתקשרות בין הצדדים עת הציגה מצגי שווא בפני הקונה ופעלה בניגוד להתחייבויותיה, למכור לה כלב תערוכות וכזה המתאים אף לצרכי רבייה ולכן, אף פסק לה בנוסף פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ש"ח (!).

התוכן מאת אתר הפורומים המשפטיים https://www.lawforums.co.il/

הנתבעת הבטיחה "גור בולדוג צרפתי גזעי"

תחילת ההתקשרות בין הצדדים הייתה עת נתקלה התובעת במודעה שפרסמה הנתבעת ברשת, במסגרתה הציעה למכירה גור בולדוג צרפתי גזעי בדיוק כפי שביקשה התובעת לקנות, הן לצרכי תערוכות והן לצרכי רבייה של הכלב.

התובעת, אשר הייתה מודעת לפועלה של הנתבעת ואף בהתאם להמלצות חברים שקנו ממנה כלב בעבר, יצרה קשר עם הנתבעת ובסופו של דבר הוסכם, כי הנתבעת תדאג לייבא את הגור מאוקראינה בעבור התובעת בעלות של 8,500 ₪ (לא כולל הוצאות נוספות).

הנתבעת הדגישה שוב ושוב בפני התובעת, כי מדובר בגור איכותי וגזעי, מחוסן ונושא צ'יפ (שבב זיהוי) ויתאים בדיוק לכל צרכי התובעת ומשכך, שילמה התובעת מקדמה והמתינה לקבלת הגור.

בפועל – התקבל גור בעל מום וצולע!

בבוא התובעת לקבל את הגור בשדה התעופה התעורר חשדה כאשר הבחינה כי הינו כחוש ולא נראה טוב ובנוסף, אף סבל מצליעה. הנתבעת הרגיעה את התובעת, הבטיחה שהכל בסדר עם הכלב וכי "הכל יעבור" ובנוסף, טענה כי הינה אחראית בכל מקרה לכל בעיה אשר תתעורר עם הכלב.

ואכן, בבדיקות שנערכו לכלב, התברר לתובעת כי הכלב אכן סובל מבעיה מולדת בגב וכי למעשה, לעולם לא יוכל לשמש ככלב תערוכות(!) ובלאו הכי הוא הינו פסול גם לצרכי רבייה בניגוד גמור להצהרות הנתבעת.

הנתבעת טענה כי התובעת אחראית לנזקי הגור

התובעת כמובן, פנתה מיד אל הנתבעת בדרישה לבטל את ההסכם ולהשבת כספה ואף את החזר הוצאותיה על הבדיקות הרפואיות הרבות שנאלצה לבצע לכלב, אך הנתבעת לא רק זאת שלא לקחה אחריות, אלא אף האשימה את התובעת כי היא זו האחראית לפגמים אצל הגור!.

התובעת הטיחה בנתבעת כי היא עצמה פעלה בהתאם למוסכם ושילמה את כל הכספים בגין הכלב, אך בפועל התקבל כלב חולה שאינו יכול לענות על צרכי התובעת כפי שהתחייבה הנתבעת למלאם במלואם ומדובר בהפרת הסכם שאת תנאיו הנתבעת הייתה זו אשר הפרה ברגל גסה!.

נקבע – ההסכם הופר בשל אי התאמה בין המובטח למסופק

למרות ניסיונות הנתבעת להסיר מעליה כל אחריות (אפילו בטענה מופרכת לפיה התובעת לא התקשרה עימה ישירות והיא הינה רק המתווכת) קבע בית המשפט כי הצדק עם התובעת ובין היתר, מאחר:

1. מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט, אין מחלוקת כי ההסכם נכרת בין התובעת לנתבעת ולא עם צד אחר.
2. הנתבעת הציגה מצג שווא ולא סיפקה את שהתחייבה לו בפני התובעת.
3. זכויות הבעלות בכלב, כמו כל זכות אחרת שחוק המכר מגן עליה ולכן ניתן להחיל את הוראותיו גם כאן.
4. לכן, לתובעת עמדה הזכות החוקית לבטל את ההסכם ולקבל את כספה בחזרה ואף את הוצאותיה שהוציאה בגין הבדיקות הרפואיות שנאלצה לבצע לגור.
5. לתובעת אף נפסק פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ₪(!) בשל התנהלותה של הנתבעת.

ניתן לראות כי גם כאשר המדובר בהסכם למכירת כלב ולא בהסכם "כבד" יותר כגון הסכם מכר דירה למשל, בתי המשפט נוטים להתייחס ברצינות רבה להתחייבויות הצדדים ולכן, טרם ניסיון לבצע "עוקץ" כזה או אחר, יש לזכור שניסיון זה בסופו דבר עלול לעלות לכם הרבה כסף!

לקריאת פסק הדין המלא ראו:  13987-03-18.

יש לכם שאלה בנושא? בקרו בפורום דיני חוזים.