חדרים נקיים לתעשיית התרופות: סיווג ISO 14644, בחירת סינון HEPA
ומה חשוב לבדוק לפני הקמה

חדר נקי
לתעשיית התרופות הוא חלל שבו נשלטים מספר החלקיקים, הטמפרטורה, הלחות ולחץ האוויר,
כדי להגן על המוצר מפני זיהום. הסיווג נעשה לפי תקן ISO 14644, ותעשיית הפארמה
דורשת בדרך כלל חדרים בסיווג ISO 5 עד ISO 8, בהתאם לשלב הייצור
ולדרישות ה־GMP. הקמת חדר נקי מחייבת תכנון של מערכת סינון HEPA
או ULPA, אוורור מבוקר, חומרי בנייה חלקים וולידציה מלאה של כל המערכות
לפני תחילת העבודה.

מהו סיווג ISO 14644

תקן ISO
14644 הוא התקן הבינלאומי שמסווג חדרים נקיים לפי ריכוז החלקיקים למטר מעוקב.
הסולם נע מ־ISO 1, הנקי ביותר, ועד ISO 9, שהוא אוויר רגיל. ככל
שמספר הסיווג נמוך יותר, החדר נקי יותר, וכמות החלקיקים המותרת קטנה יותר. ISO 5
מתיר למשל 3,520 חלקיקים בגודל 0.5 מיקרון למטר מעוקב, ואילו ISO 8
מתיר 29,300 חלקיקים באותו גודל.

תעשיית
התרופות פועלת בסיווגים ISO 5 עד ISO 8. חדרים בסיווג ISO 5
משמשים לפעולות סטריליות רגישות, כמו מילוי תרופות אספטיות, ואילו ISO 7
ו־ISO 8 משמשים לשלבי ייצור פחות רגישים, כמו הכנת חומרי גלם ואריזה.
הבחירה בסיווג נשענת על דרישות ה־GMP ועל אופי המוצר.

 

HEPA, ULPA
וההבדל ביניהם

מערכת
הסינון היא לב החדר הנקי. פילטר HEPA (High Efficiency
Particulate Air)
עוצר 99.97 אחוז מהחלקיקים בגודל 0.3 מיקרון, והוא הסטנדרט הנפוץ בתעשיית התרופות.
פילטר ULPA (Ultra Low Penetration Air) עוצר 99.999 אחוז מהחלקיקים בגודל 0.12 מיקרון,
והוא מיועד ליישומים שדורשים ניקיון קיצוני, כמו ייצור תרופות ביולוגיות ומוצרי
תאי גזע.

הבחירה בין HEPA
ל־ULPA נשענת על רגישות המוצר. לרוב שלבי הייצור הפרמצבטי HEPA
מספיק, והוא זול יותר וקל יותר לתחזוקה. ULPA נדרש רק במקרים שבהם המוצר
רגיש במיוחד לחלקיקים זעירים, והוא מעלה את עלות ההקמה והתפעול. מי שבוחר ULPA
ללא צורך משלם יותר מבלי שהמוצר יידרוש זאת.

יחידות FFU וזרימת אוויר

יחידת FFU (Fan Filter Unit) היא מאוורר עם פילטר HEPA או ULPA מובנה, שמותקן בתקרה החדר
הנקי. היחידות שואבות אוויר מהחלל שמעל התקרה, מסננות אותו ומזרימות אותו לחדר
בזרימה למינרית או טורבולנטית. חדרים בסיווג ISO 5 דורשים זרימה למינרית,
שבה האוויר זורם בקווים מקבילים ומדויקים את החלקיקים לרצפה. חדרים בסיווג ISO 7
ו־ISO 8 מסתפקים בזרימה טורבולנטית, שבה האוויר מתערבב ומסונן דרך
הפילטרים.

מספר יחידות
ה־FFU נקבע לפי נפח החדר ולפי מספר חילופי האוויר הנדרש לשעה. ISO 5
דורש 240 עד 360 חילופי אוויר לשעה, ואילו ISO 8 דורש 10 עד 20. ההפרש
מסביר את הפער בעלות ובצריכת האנרגיה בין הסיווגים.

לחץ, טמפרטורה ולחות

החדר הנקי
אינו רק סינון אוויר. הוא גם סביבה מבוקרת של לחץ, טמפרטורה ולחות. לחץ חיובי מונע
כניסת אוויר מזוהם מחוץ לחדר, ואילו לחץ שלילי מונע יציאת אוויר מזוהם מהחדר
החוצה. חדר שבו מיוצרים חומרים מסוכנים דורש לחץ שלילי, וחדר שבו מיוצרים מוצרים
רגישים דורש לחץ חיובי.

הטמפרטורה
נשמרת בדרך כלל בין 20 ל־22 מעלות, והלחות היחסית בין 45 ל־55 אחוז. סטיות מטווח
זה עלולות להשפיע על יציבות המוצר, על נוחות העובדים ועל תפקוד המכשור. מערכת ה־HVAC
אחראית לשמירת התנאים, והיא נשענת על חיישנים, בקרים ורישום רציף של הנתונים.

חומרי בנייה ועיצוב פנים

החומרים
שמהם בנוי החדר הנקי חייבים להיות חלקים, עמידים לחומרי ניקוי, לא פולטים חלקיקים
ועמידים לשחיקה. קירות מפנל מצופה, רצפת אפוקסי, תקרה נקייה ופרזות נירוסטה הם
החומרים המקובלים. פינות מעוגלות מונעות הצטברות אבק, ומשטחים חלקים מקלים על
ניקוי וחיטוי.

עיצוב החדר
נשען על עיקרון של מינימום הפרעות. כל משטח נוסף הוא מקור אפשרי לזיהום, ולכן החדר
מתוכנן עם כמה שפחות קירות, פינות ומדפים. תאורה נקייה, נעליים ולבוש מתאים, ומעבר
דרך תא לחץ הם חלק מהכללים שמבטיחים שהחדר נשאר נקי בעבודה יומיומית.

ולידציה: IQ, OQ ו־PQ

ולידציה היא
השלב שבו מוכיחים שהחדר הנקי עובד כפי שתוכנן. התהליך נחלק לשלושה: IQ (Installation Qualification) בודק שההתקנה נעשתה לפי המפרט, OQ (Operational Qualification) בודק שהמערכות פועלות בטווח הנדרש, ו־PQ (Performance Qualification) בודק שהחדר מבצע את המשימה בתנאי עבודה
אמיתיים. כל שלב מתועד, נחתם ונשמר.

הולידציה
כוללת מדידת חלקיקים במונה חלקיקים, בדיקת פילטרים ב־DOP או PAO, בדיקת זרימת אוויר בעשן,
מדידת לחץ דיפרנציאלי ומדידת טמפרטורה ולחות. בלי ולידציה מלאה, החדר אינו יכול
לשמש לייצור תרופות, כי אין הוכחה שהוא עומד בדרישות.

רישיון יצרן ודרישות אגף הרוקחות

ייצור
תרופות בישראל מחייב רישיון יצרן מאגף הרוקחות במשרד הבריאות, ועמידה בתנאי ייצור
נאותים (GMP) לפי תקנות הרוקחים והדירקטיבה האירופית. את המסמך הרשמי לרישום תרופות מפרסם משרד
הבריאות, והוא מפרט את דרישות הרישום והשינויים של תרופות. הרישיון ניתן רק לאחר
ביקורת של המכון לביקורת ותקינה, שבודק את המתקן, את המסמכים ואת הליכי העבודה.

הרישיון
אינו חד־פעמי. הוא מחייב ביקורות תקופתיות, דיווח על תקלות, עדכון נהלים ושמירת
תיעוד מלא. כל שינוי בחדר הנקי, במכשור או בתהליך מחייב עדכון ואישור מחדש. מי
שמקים חדר נקי בלי להבין את דרישות הרישוי עלול למצוא את עצמו עם מתקן יקר שאינו
יכול לייצר.

תכנון לפני הקמה

הקמת חדר
נקי מתחילה בשלב התכנון, עוד לפני הנחת הקיר הראשון. מסמך הדרישות (URS)
מגדיר מה החדר צריך לעשות, באיזה סיווג, באיזה נפח ובאילו תנאים. על בסיסו נבנה
מסמך הבסיס העיצובי (BOD), דיאגרמת זרימת תהליך (PFD), מפרטים הנדסיים ומודל
תלת־ממדי. כל מסמך נבדק, מאושר ונשמר.

תכנון נכון
מצמצם עלויות הוניות ותפעוליות. חדר שתוכנן בצורה צפופה מדי יקשה על העבודה, וחדר
שתוכנן גדול מדי יעלה את עלות האוורור והסינון. מי שמקים חדר נקי בלי תכנון מסודר
נוטה להיתקל בתיקונים יקרים, בעיכובים ובעלויות שלא תוכננו.

חברה מתמחה מול הקמה עצמית

הקמת חדר
נקי אינה משימה ליזם בודד. היא דורשת ידע בתקני ISO, בדרישות GMP,
במערכות HVAC ובמכשור מדידה. חברה מתמחה כמו Ulpa מספקת את התכנון, את הביצוע, את המכשור ואת
הולידציה בחבילה אחת, ומקצרת את הדרך מהקונספט ועד לייצור.

מי שבוחר
להקים לבד חייב לגייס צוות שמכסה את כל התחומים, ולקחת אחריות על שילוב המערכות.
הסיכון אינו רק בעלות, אלא בזמן ובאיכות. חדר שהוקם בלי ידע מקצועי עלול להיכשל
בולידציה, ואז התיקון יקר וארוך יותר מההקמה מלכתחילה.

תחזוקה וניטור רציף

החדר הנקי
אינו מסתיים בהקמה. הוא דורש תחזוקה שוטפת: החלפת פילטרים לפי לוח זמנים, ניקוי
וחיטוי יומיומיים, כיול חיישנים, בדיקת חלקיקים תקופתית ורישום כל הנתונים. ניטור
רציף מאפשר לזהות סטיות לפני שהן הופכות לתקלה, ולפעול מהר כשהסטייה קטנה וזולה.

חברות
שמקפידות על תחזוקה נמנעות מתקלות יקרות, שומרות על רישיון היצרן ומבטיחות איכות
מוצר יציבה. מי שמזניח את התחזוקה מגלה את ההשלכות רק כשהתקלה כבר מתרחשת, ואז
המחיר גבוה פי כמה מהעלות של תחזוקה סדירה.

עלות הקמה ותפעול

עלות הקמת
חדר נקי משתנה לפי הסיווג, השטח והמכשור. חדר בסיווג ISO 8 בשטח 30 מטר מרובע עולה
כמה מאות אלפי שקלים, ואילו חדר בסיווג ISO 5 באותו שטח יכול לעלות
מיליון שקל ומעלה. ההפרש נובע ממספר יחידות ה־FFU, מסוג הפילטרים וממערכת ה־HVAC.

עלות התפעול
אינה נמוכה יותר. חדר נקי צורך חשמל רב, דורש כוח אדם מיומן וחומרי ניקוי
ייעודיים.

אישורים ותיעוד

כל פעולה
בחדר הנקי מתועדת. ניקוי, חיטוי, החלפת פילטר, כיול חיישן וכל תקלה נרשמים ביומן
החדר. התיעוד הוא חלק מדרישות ה־GMP, ומאפשר שחזור של כל פעולה והוכחת איכות בפני
מבקר.

מערכת ניהול
איכות ממוחשבת (QMS) מקלה על התיעוד ועל השליפה. היא מזכירה על
תאריכי כיול ומתריעה על סטיות.

הקמה שמחזיקה שנים

חדר נקי
לתעשיית התרופות הוא השקעה ארוכת טווח. הוא נבנה לעבוד שנים, ולכן התכנון, הביצוע
והתחזוקה נשענים על תקנים ברורים ועל ידע מקצועי. מי שמבין את סיווג ISO,
בוחר את הסינון הנכון, מתכנן את החלל ומבצע ולידציה מלאה, מקבל חדר שעובד ומייצר
באופן יציב. מי שמקצר דרך באחד השלבים משלם את המחיר בעיכובים, בתיקונים ובסיכון
לרישיון היצרן.