צעד היסטורי: ישראל מתקדמת להסדרה רשמית של מטבעות דיגיטליים יציבים

מדינת ישראל עושה צעד משמעותי לעבר הסדרת עולם הנכסים הדיגיטליים. משרד האוצר יחד עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמו להערות הציבור תזכיר חוק שמטרתו להסדיר לראשונה את הנפקתם של מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל. מדובר בציון דרך חשוב בתחום שהתפתח בשנים האחרונות בקצב מהיר בזירה הבינלאומית, ושעד כה פעל אצלנו ללא מסגרת חקיקה ייעודית וברורה.

מהו מטבע דיגיטלי יציב ולמה הוא חשוב

מטבע דיגיטלי יציב, המוכר בשמו הלועזי Stablecoin, הוא נכס דיגיטלי שערכו מוצמד לנכס ייחוס יציב כמו השקל או הדולר. בשונה ממטבעות קריפטו תנודתיים, היציבות במחיר הופכת את הכלי לשימושי במיוחד להעברות כספים, למסחר בנכסים דיגיטליים וליישומים פיננסיים מתקדמים.

מדובר בשוק ענק בקנה מידה עולמי. כיום פועלים ברחבי העולם יותר מ-200 מטבעות דיגיטליים יציבים, ששוויים הכולל מוערך ביותר מ-300 מיליארד דולר. היקף הפעילות החודשי בהם מוערך בכ-2 טריליון דולר, והם משמשים מאות מיליוני משתמשים ברחבי הגלובוס. אין פלא שגורמים ממשלתיים בישראל רואים בהם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של העולם הפיננסי הדיגיטלי בשנים הקרובות.

מה קובע תזכיר החוק החדש

הפרסום, שהתקיים ביום שני, מהווה צעד מרכזי במימוש החלטת ממשלה 204 מחודש פברואר האחרון, שנועדה לקדם את האסדרה והפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל. התזכיר קובע לראשונה מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית עבור מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים.

המטרות המרכזיות של המהלך ברורות: יצירת ודאות רגולטורית שהיעדרה הרתיע גורמים רבים, הפחתת חסמי כניסה לשוק, ועידוד השקעות ופעילות כלכלית מבוססת טכנולוגיה. לפי משרד האוצר, האסדרה צפויה לתרום להתפתחות השוק הפיננסי המקומי ולאפשר לגופים ישראליים להשתלב בכלכלה הדיגיטלית העולמית.

התאמה לסטנדרטים בינלאומיים

עבודת המטה שהובילה לתזכיר נמשכה כשנה, ובוצעה על ידי רשות שוק ההון בליווי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הבסיס לגיבוש ההסדר היה התאמה של סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים למאפיינים הרגולטוריים המקומיים.

שני מקורות מרכזיים שימשו כמצפן: החקיקה האמריקאית המכונה Genius Act, וההוראות של האיחוד האירופי המוכרות בשם MiCA. הבחירה להתבסס על מסגרות מובילות אלו נועדה להבטיח שהאסדרה הישראלית תעמוד בקנה אחד עם המקובל בעולם, ותאפשר תאימות בין השוק המקומי לזירה הגלובלית.

שיתוף הציבור והתעשייה בתהליך

אחד המאפיינים הבולטים של המהלך הוא הרצון לשתף את הגורמים הרלוונטיים בגיבוש הנוסח הסופי. פרסום התזכיר להערות הציבור נועד בדיוק למטרה זו. במקביל, מתכננת רשות שוק ההון לקיים בשבועות הקרובים סדרת שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים.

המשתתפים בדיונים אלו צפויים לכלול גורמים מהמערכת הפיננסית, חברות טכנולוגיה, גופי פינטק, מומחי אקדמיה ונציגי ממשל. השילוב של גורמים מגוונים אמור להבטיח שההסדר הסופי יהיה מאוזן, ישקלל את צורכי השוק, ויגן על האינטרסים של הציבור הרחב.

הקשר לשקל הדיגיטלי הראשון

התזכיר אינו מגיע בחלל ריק. הוא מהווה המשך ישיר לצעד תקדימי שנעשה בחודש אפריל האחרון, אז העניקה רשות שוק ההון לראשונה אישור להפצת מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לשקל. האישור ניתן לאחר הליך בחינה מקיף שנמשך כשנתיים, ובמסגרתו נערך פיילוט ייעודי בתוך סביבה רגולטורית מבוקרת.

מעבר לכך, המהלך משתלב במאמצים רחבים יותר של רשות שוק ההון בתחום. נכון להיום פועלים בישראל תשעה בעלי רישיונות למתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים, כאשר חמישה מהם קיבלו את הרישיון מתחילת השנה בלבד. נתון זה ממחיש את המגמה הברורה של גידול בפעילות המפוקחת בתחום.

מה אומרים הגורמים הבכירים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את הפרסום כצעד משמעותי ביישום מדיניות הממשלה. לדבריו, ישראל פועלת לייצר מסגרת רגולטורית מתקדמת שתאפשר חדשנות, תחרות וצמיחה, לצד שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הציבור.

הממונה על שוק ההון עמית גל ציין כי מטבעות דיגיטליים יציבים צפויים להוות חלק בלתי נפרד מהתשתית הפיננסית בשנים הקרובות, וכי המסגרת המוצעת מבטיחה התפתחות אחראית ומפוקחת. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, הוסיף כי התזכיר יאפשר פיתוח של מודלים עסקיים חדשניים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין.

המשמעות למשתמשים ולשוק המקומי

עבור המתעניינים והפעילים בעולם המטבעות הדיגיטליים בישראל, מדובר בבשורה חשובה. מסגרת רגולטורית ברורה עשויה להגביר את האמון בכלים אלו, לצמצם סיכונים ולהעניק הגנה טובה יותר למשתמשים. במקביל, היא עשויה לפתוח דלת ליזמים ולחברות טכנולוגיה המבקשים לפעול בתחום באופן חוקי ומפוקח.

השלב הבא בתהליך החקיקה

בשלב זה תזכיר החוק פתוח להערות הציבור ונציגי התעשייה. לאחר איסוף ההערות, קיום השולחנות העגולים וגיבוש הנוסח הסופי, יעבור החוק להמשך הליכי החקיקה בכנסת. המטרה הסופית היא לעגן בחוק מסגרת פיקוח קבועה עבור מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל, ובכך למקם את המדינה בחזית החדשנות הפיננסית העולמית.