מטבעות יציבים בדרך להסדרה: ישראל מפרסמת תזכיר חוק לשוק בהיקף עצום

צעד רגולטורי משמעותי מסמן שינוי בגישת המדינה כלפי עולם הנכסים הדיגיטליים: משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו להערות הציבור תזכיר חוק חדש, שמטרתו להסדיר את הנפקתם של מטבעות יציבים (Stablecoins) בישראל. המהלך נועד להעניק לרשות שוק ההון את סמכויות הרישוי והפיקוח על הגופים שמנפיקים מטבעות מסוג זה, ובכך לבנות מסגרת ברורה שתגן על הציבור ותאפשר לכלכלה הקריפטוגרפית להשתלב בצורה מסודרת במשק המקומי.

מה הם בכלל מטבעות יציבים?

בניגוד למטבעות דיגיטליים נפוצים שערכם נוטה להשתנות בחדות, מטבעות יציבים נועדו לשמור על ערך קבוע. הם צמודים למטבע מרכזי ביחס של 1 ל־1, מה שאמור למנוע תנודות חריפות בערכם. ההבדל המהותי בינם לבין כסף רגיל הוא שהמטבע מונפק על ידי גוף פרטי ולא על ידי בנק מרכזי. בשל היציבות היחסית הזו, מטבעות אלה הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי במגוון שימושים פיננסיים, מהעברות כספים ועד מסחר מקוון.

שוק עצום בהיקפים גלובליים

הצמיחה של תחום זה היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שגופי הרגולציה בעולם, וכעת גם בישראל, פועלים להסדירו. לפי הנתונים, פועלים כיום ברחבי העולם למעלה מ-200 מטבעות יציבים שונים, ששוויים הכולל נאמד ביותר מ-300 מיליארד דולר. היקף הפעילות החודשי בשוק זה מוערך בכ-2 טריליון דולר, עם קצב גידול שנתי המציג זינוק של למעלה מ-40%. מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם נעזרים בכלים אלה למסחר, להעברת כספים וליישומים פיננסיים מתקדמים. הנתונים הללו ממחישים מדוע מדובר במגמה שצפויה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתשתית הפיננסית בשנים הקרובות.

אילו יתרונות מציעים המטבעות היציבים?

אחת ההבטחות המרכזיות של מטבעות יציבים נוגעת לפישוט העברות הכספים. במקום להמתין לתהליכים בנקאיים ארוכים ולעמלות גבוהות, משתמש יכול לשלוח כסף לבני משפחה או לספקים בחו"ל באופן מיידי, בכל שעה ביממה ובעלות מינימלית, ללא הבירוקרטיה הכרוכה במערכת הבנקאית המסורתית.

גם בתחום המסחר המקוון יש לכך יתרונות בולטים. השימוש במטבעות אלה יוצר חוויית תשלום מאובטחת יותר, שמפחיתה את הצורך בחשיפת פרטי כרטיס אשראי ברשת ומגינה על הצרכן. במקביל, עסקים יכולים לחסוך את עמלות הסליקה הגבוהות הנהוגות באמצעי תשלום מסורתיים.

מעבר לכך, הטכנולוגיה מאפשרת מה שמכונה "כסף חכם" — תשלומים אוטומטיים מתוכנתים שמתבצעים בהתאם לתנאים מוגדרים מראש. דוגמה לכך היא תשלום שמשתחרר למוכר רק ברגע שחברת השליחויות מאשרת שהחבילה נמסרה ללקוח, וכל זאת בלי צורך במתווך פיננסי כמו בנק או חברת אשראי.

איך גובשה האסדרה החדשה?

תזכיר החוק לא נכתב בחלל ריק. הוא גובש בליווי אגף הכלכלן הראשי ולאחר עבודת מטה נרחבת שכללה התייעצות עם בנק ישראל. כדי להתאים את המנגנון למאפיינים המקומיים, גורמי המקצוע נשענו על סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, ובהם החקיקה האמריקאית המכונה Genius Act וההוראות הנהוגות באיחוד האירופי המוכרות בשם MICA. הגישה הזו מאפשרת לישראל ללמוד מניסיון של מדינות מובילות ולהתאים אותו למציאות המקומית.

חשוב לציין שמדובר בהמשך לפעילות קיימת של רשות שוק ההון בתחום. כיום פועלים בישראל 9 בעלי רישיונות למתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים, כאשר 5 מתוכם הוענקו מתחילת השנה הנוכחית בלבד. הנתון הזה ממחיש את הקצב המהיר שבו התחום מתפתח בארץ ואת הצורך הגובר במסגרת חוקית סדורה.

מה המשמעות עבור המשתמשים והשוק המקומי?

עבור מי שעוקב אחר עולם המטבעות הדיגיטליים, פרסום התזכיר מסמן מעבר מאזור אפור רגולטורי לעבר סביבה ברורה ומפוקחת יותר. רגולציה מסודרת עשויה להגביר את אמון הציבור, לעודד עסקים מקומיים לאמץ כלים פיננסיים חדשים, ולמשוך חברות טכנולוגיה ופינטק לפעול בארץ במסגרת חוקית מוכרת. עבור משתמשים פרטיים, פיקוח על המנפיקים נועד להפחית סיכונים ולספק רמת הגנה גבוהה יותר.

עם זאת, השלב הנוכחי הוא רק תחילתו של תהליך. פרסום התזכיר להערות הציבור נועד בעיקר לאפשר לתעשייה ולציבור הרחב לקחת חלק בעיצוב הנוסח הסופי של החוק.

מה צפוי בהמשך?

בשבועות הקרובים צפויה רשות שוק ההון לקיים סדרת שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים עם חברות טכנולוגיה, גופי פינטק, נציגי המערכת הפיננסית ומומחים מהאקדמיה. מטרת הדיונים היא לבחון לעומק את הסוגיות המורכבות שעולות מהתזכיר, ולוודא שהכללים שייקבעו בסופו של דבר יהיו מאוזנים, יגנו על הציבור ויתאימו להתפתחויות העסקיות והטכנולוגיות בשטח. בכך מבקשת ישראל להתאים את חוקיה למציאות הכלכלית המשתנה ולהיות חלק מהמגמה הגלובלית בתחום.