רגולציה למטבעות יציבים בישראל: כך ייראה הפיקוח החדש על נכסים דיגיטליים צמודי שקל ודולר

שוק הקריפטו הישראלי עומד בפני שינוי משמעותי: משרד האוצר ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון פרסמו להערות הציבור תזכיר חוק שנועד להסדיר לראשונה את הנפקתם של מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) בישראל. מדובר במהלך שיוצר, לראשונה, מסגרת ייעודית של רישוי ופיקוח על גופים שמנפיקים מטבעות דיגיטליים שערכם מוצמד לנכס ייחוס, כמו השקל או הדולר. עבור מי שעוקב אחר עולם הנכסים הדיגיטליים, זהו צעד רגולטורי שעשוי להשפיע ישירות על אופן הפעילות בשוק המקומי בשנים הקרובות.

שאלות נפוצות

מהו מטבע דיגיטלי יציב (Stablecoin)?

מטבע יציב הוא מטבע דיגיטלי שערכו מוצמד לנכס ייחוס יציב, כמו שקל או דולר, במטרה לשמור על ערך קבוע. בניגוד לביטקוין או את'ריום שמחירם תנודתי מאוד, מטבע יציב אמור לשמור על יחס קבוע מול הנכס אליו הוא צמוד, ולכן הוא משמש למסחר, העברות כספים ושמירת ערך זמנית.

מה כולל תזכיר החוק החדש בישראל?

התזכיר קובע מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית למנפיקי מטבעות יציבים, לרבות כללים לגבי מי רשאי להנפיק, היכן נשמרות הרזרבות, אילו נכסים מגבים את המטבע, אופן ביצוע הפדיון ורמת השקיפות לציבור. הסמכויות בתחום הועברו לרשות שוק ההון בהחלטת שר האוצר.

אילו סטנדרטים בינלאומיים שולבו בהצעה?

בגיבוש התזכיר שולבה התאמה לסטנדרטים בינלאומיים, בהם החקיקה האמריקאית (Genius Act) והאסדרה האירופית MICA, לצד התייעצויות עם בנק ישראל וגורמי מקצוע נוספים.

כמה גדול שוק המטבעות היציבים בעולם?

לפי נתוני האוצר ורשות שוק ההון, בעולם פועלים יותר מ-200 מטבעות יציבים בשווי כולל של יותר מ-300 מיליארד דולר, עם היקף פעילות חודשי מוערך של כ-2 טריליון דולר וקצב גידול שנתי של יותר מ-40%.

אז מה היה לנו בכתבה: