ישראל מתקדמת להסדרת מטבעות דיגיטליים יציבים: תזכיר החוק החדש של האוצר

צעד היסטורי בדרך להסדרת המטבעות הדיגיטליים בישראל

משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו השבוע להערות הציבור תזכיר חוק שמטרתו להסדיר לראשונה את הנפקת המטבעות הדיגיטליים היציבים, המכונים Stablecoins, בישראל. מדובר במהלך משמעותי שצפוי לקבוע מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית עבור גופים שמנפיקים מטבעות דיגיטליים שערכם מוצמד לנכס ייחוס, דוגמת השקל או הדולר. ההסדרה החדשה מבקשת לסגור פער רגולטורי שהלך והתרחב ככל שתחום הנכסים הדיגיטליים גדל וצבר נפח כלכלי משמעותי בעולם כולו.

התזכיר הוא תוצאה של עבודת מטה מקצועית שנמשכה כשנה, שהובלה על ידי רשות שוק ההון בליווי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. במהלך גיבוש המסמך התקיימו התייעצויות עם גורמי מקצוע שונים, ובהם בנק ישראל, כדי להבטיח התאמה בין הצרכים המקומיים לבין הסטנדרטים המקובלים בעולם.

מה הם מטבעות דיגיטליים יציבים ולמה הם חשובים

מטבעות דיגיטליים יציבים הם סוג מיוחד של נכס דיגיטלי שנועד לשמור על ערך יציב יחסית, באמצעות הצמדה לנכס בעל ערך ידוע כמו מטבע פיאט. בניגוד למטבעות דיגיטליים מסורתיים, המאופיינים בתנודתיות גבוהה, מטבעות יציבים מבקשים לספק אמצעי תשלום ושמירת ערך נוחים יותר לשימוש יומיומי ולפעילות מסחרית.

על פי הנתונים שמציג משרד האוצר, מטבעות דיגיטליים יציבים הפכו בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בעולם הנכסים הדיגיטליים. כיום פועלים בעולם יותר מ-200 מטבעות יציבים, ששווים הכולל נאמד ביותר מ-300 מיליארד דולר. היקף הפעילות החודשי בהם מוערך בכ-2 טריליון דולר, עם קצב גידול שנתי העולה על 40%. הנתונים הללו ממחישים מדוע רשויות פיננסיות ברחבי העולם, וכעת גם בישראל, רואות חשיבות בהסדרת התחום.

על אילו מודלים בינלאומיים מתבסס התזכיר

גיבוש התזכיר כלל התאמה של סטנדרטים בינלאומיים קיימים למאפייני השוק הישראלי. בין המקורות שעליהם נשענה העבודה ניתן למנות את חוק Genius Act האמריקאי וכן את רגולציית MiCA של האיחוד האירופי, המסדירה את שוק הנכסים הדיגיטליים ביבשת. השאיפה היא לאמץ עקרונות שכבר נבחנו במערכות פיננסיות מתקדמות, ובמקביל להתאים אותם לצרכים ולמבנה הייחודי של הכלכלה הישראלית.

המהלך מהווה חלק מיישום החלטת ממשלה מספר 204 לקידום אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים. במסגרת זו הטיל שר האוצר על רשות שוק ההון את סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה בתחום, מה שהפך אותה לגורם המרכזי האחראי על קביעת הכללים בשוק הצומח הזה.

תהליך שיתוף הציבור ושלבי ההמשך

פרסום התזכיר להערות הציבור נועד לאפשר לאזרחים ולגורמי התעשייה להעביר את עמדותיהם לפני שיגובש הנוסח הסופי של החוק. בכך מבקשות הרשויות לבסס תהליך שקוף ומשתף, המאפשר לקבל משוב מבעלי עניין מגוונים.

במקביל, רשות שוק ההון מתכננת לקיים בשבועות הקרובים סדרה של שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים. בדיונים אלה צפויים להשתתף נציגי המערכת הפיננסית, חברות טכנולוגיה ופינטק, מומחי אקדמיה וגורמי ממשל. מטרת המפגשים היא לבחון לעומק את הסוגיות השונות הכרוכות בהסדרה ולהתאים את המסגרת הרגולטורית להתפתחויות המהירות בשוק.

תגובות בכירי האוצר

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התייחס לפרסום וציין כי מדובר בצעד משמעותי ביישום מדיניות הממשלה לקידום האסדרה והפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל. לדבריו, שוק הנכסים הדיגיטליים ממשיך להתפתח בקצב מהיר ברחבי העולם, וישראל פועלת לייצר מסגרת רגולטורית מתקדמת שתאפשר חדשנות, תחרות וצמיחה, לצד שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הציבור.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, הוסיף כי מטבעות דיגיטליים יציבים הם אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בעולם הפיננסי הדיגיטלי, וכי הם צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מהתשתית הפיננסית בשנים הקרובות. לדבריו, התזכיר צפוי לייצר ודאות רגולטורית ולעודד יזמות והשקעות בישראל. גל ציין כי כיום פועלים בישראל תשעה בעלי רישיונות למתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים, מתוכם חמישה קיבלו את הרישיון מתחילת השנה הנוכחית.

גם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, התייחס למהלך ואמר כי הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים היציבים מהווה נדבך מרכזי בקידום חדשנות פיננסית וצמיחה מבוססת טכנולוגיה. לדבריו, התזכיר צפוי לאפשר פיתוח מודלים עסקיים המבוססים על טכנולוגיות בלוקצ'יין, להפחית חסמי כניסה לשוק ולעודד השקעות ופעילות כלכלית בישראל.

מה המשמעות עבור המשקיעים והשוק המקומי

עבור משקיעים ומשתמשים בישראל, יצירת מסגרת רגולטורית ברורה עשויה להגביר את הוודאות ואת רמת ההגנה בעת שימוש במטבעות דיגיטליים יציבים. רישוי ופיקוח ייעודיים על מנפיקים יכולים לתרום לשקיפות גבוהה יותר ולהפחתת סיכונים, מה שעשוי בתורו לעודד כניסה של גופים פיננסיים נוספים אל התחום.

בה בעת, התהליך עדיין נמצא בשלביו הראשונים, והנוסח הסופי של החוק טרם נקבע. ההערות שיתקבלו מהציבור ומגורמי התעשייה, וכן תוצאות הדיונים המקצועיים הצפויים, עשויים להשפיע על אופן עיצוב הכללים בפועל. מי שעוקב אחר ההתפתחויות בשוק הנכסים הדיגיטליים יוכל ללמוד רבות מהדרך שבה תתעצב הרגולציה הישראלית בחודשים הקרובים.